תוכן

כז) דע, כי הלא הבינה מתפשט היסוד שלה עד שליש העליון דת"ת דז"א, כי הג' פרקין של נצח שלה, מתפשטות בחכמה חסד נצח ז"א. וג' פרקין הוד של בינה, מתפשט בבינה גבורה הוד של ז"א. אך היסוד שלה, לא נתפשט רק עד החזה של ז"א. כי מציאות היסוד שלה אין לה עיקר, כי הוא סוד אוירא, ואינו כיסוד הזכר. והנה נודע, כי שם שדי לעולם ביסוד. והנה בזה היסוד של הבינה, יש בה ב' צירים, וב' דלתות, כנודע ברחם שלה. והנה ציר גי' ש', ועם הדל"ת גי' ש"ד, נמצא ב' צירים וב' דלתות, הם גי' ש"ד ש"ד, והם סוד ב' שדיים של ז"א שבחזה שלו, ובבחינה זו נקרא שליש העליון של ת"ת דז"א שד"י. וזה והיה שד"י בצריך, אל תקרי בצריך, אלא בצירך. והנה בזה תבין מ"ש בזוהר פרשת ואתחנן, והיה מלגאו, שדי מלבר. והענין: כי מה שהוא כאן בז"א שד"י, שם כנגדה בנקבה והי"ה, והוא סוד והיה אם שמוע. והענין: כי הוא"ו הוא ז"א כנודע, והה"א הוא כתר דנוקבא, הנקראת ה'. ואח"כ תרי מוחין דילה הם י"ה, הרי והי"ה. נמצא כי מצד ז"א הוא שדי, ומצד מלכות והי"ה.